The Satmar Rebbe and a Censored Mishnah Berurah, and R. Baruch Rabinovich of Munkács Marc B. Shapiro 1. In my recent interview in Der Veker, available here, I said that I hope to discuss how the Satmar Rebbe was mistaken in identifying a Zionist ...

Click here to read this mailing online.

Your email updates, powered by FeedBlitz

 
Here is a sample subscription for you. Click here to start your FREE subscription


"the Seforim blog" - 5 new articles

  1. The Satmar Rebbe and a Censored Mishnah Berurah, and R. Baruch Rabinovich of Munkács
  2. New Book sale 2018 : Part Two
  3. Book Week 2018
  4. Gems from Rav Herzog’s Archive (Part 2): Sanhedrin, Dateline, the Rav on Kahane, and More
  5. New Book sale 2018 : Part One
  6. More Recent Articles

The Satmar Rebbe and a Censored Mishnah Berurah, and R. Baruch Rabinovich of Munkács

The Satmar Rebbe and a Censored Mishnah Berurah, and R. Baruch Rabinovich of Munkács

Marc B. Shapiro


1. In my recent interview in Der Veker, available here, I said that I hope to discuss how the Satmar Rebbe was mistaken in identifying a Zionist censorship in the Mishnah Berurah.


In Ha-Maor, Elul 5716, p. 30, M. Abramson tells the following story that appears under the heading על זיוף המשנה ברורה. The Satmar Rebbe was away from home and asked his assistant, R. Joseph Ashkenazi (who is the source of the story), to bring him a book. Ashkenazi brought the first book that came to his hand. It was a Mishnah Berurah printed in Israel. After investigating the history of the printing of the Mishnah Berurah at the National Library of Israel, I concluded that the copy the Satmar Rebbe was given was published by Pardes in 1955 (one year before the event described). Here is the title page.




Later the Rebbe returned the book to Ashkenazi and said that as far as he remembers, the language in section 156 of this copy of the Mishnah Berurah differs from what appears in other editions. Ashkenazi checked an older edition of the Mishnah Berurah and discovered that the Israeli edition had altered the original text.

The original Mishnah Berurah 156:4 reads:

מצוה על כל אדם לאהוב את כ"א מישראל כגופו שנא' ואהבת לרעך כמוך וכו' ודוקא רעך בתורה ומצוות אבל אדם רשע שראה אותו שעבר עבירה המפורסמת בישראל ולא קיבל תוכחה מצוה לשנאתו.

I have underlined the words that Abramson calls attention to. While the original text reads: לאהוב את כ"א מישראל, the Pardes edition has לאהוב את עמיתו. Abramson notes, “In this they wanted to show their support for democracy, that one needs to love not just the Jews but also the Arabs.” The Pardes edition also omits the second series of words that I have underlined, which express sentiments that are not very tolerant of the irreligious,[1] as well as some other words.

Here is the uncensored page in the Mishnah Berurah.



Here is the censored page in the Pardes edition.


Upon looking again at the Abramson article, I see that I misremembered, as it does not actually say that the Satmar Rebbe attributed this censorship to the Zionist publisher. He simply noticed the problem in the Israeli edition and said that this Mishnah Berurah is not like the others he has seen. It is Abramson who explicitly blames the Zionists (although perhaps the Rebbe agreed with Abramson). Abramson sarcastically writes that apparently they also provide copies of the Mishnah Berurah “to the children of Mapai and Mapam,” and this explains why they altered and censored the text.

Yet the truth is that what we have just seen has nothing to do with the Israeli publisher, Pardes. I found the same censorship in a Mishnah Berurah that appeared in Warsaw in 1895, and interestingly, it is this very edition that is found on hebrewbooks.org here. In other words, the changes we have seen were inserted under Czarist rule, and the Israeli publisher simply reprinted a copy of the Mishnah Berurah without realizing that it was a censored version.[2]

I know of another example where the altering of a text was blamed on the Zionists, and this time the one doing the blaming was a Mizrachi rabbi, R. Avigdor Cyperstein. In the Mossad ha-Rav Kook Archive of Religious Zionism there is a letter from R. Cyperstein to Dr. Yitzhak Rafael dated May 14, 1967. The relevant section reads as follows:
ידידי היקר – אני רוצה לזכות אותך בזכות הרבים, ובטח לא תחמיץ את המצווה הזו: כעת בכל העולם נפוצים הסידורים תוצרת הארץ הוצאת "בית רפאל", ת"א – "סדור התפלה השלם" – והנה מצאתי בסידור זה דבר נורא: במעמדות של יום הששי מובא הגמ' מנחות מד. המעשה באדם אחד שהי' זהיר במצוות ציצית וכו' ושם כתוב "באה לבית מדרשו של ר' חייא, אמרה לו רבי צוה עלי ויעשוני גיורת וכו', – והמולי"ם הללו העיזו לשלוח יד בגירסת הגמ', ובמקום ויעשוני גיורת – השליכו את הגיורת החוצה, והכניסו במקומה "עברית" . . . והמרחק-התהום בין גיורת לעברית – אין צורך לבאר, וגם כוונתם הטרופה, בוקעה מזה, ומעלה סרחון, בכי' לדורות. דומני שאין מי שהוא שהעיז לכבוש את המלכה בבית וכל ישראל – מתפללים מסידור זה, וע"כ מצווה לפרסם זה ברבים, ולתקן בהוצאות החדשות.
It is hard to know whether what R. Cyperstein refers to was indeed a Zionist inspired alteration. I say this because the version ויעשוני עברית is also attested to in a few sources that pre-date Zionism. I think it is more likely that the publisher just assumed that this is a more authentic reading.

Since I have been discussing the Satmar Rebbe, here is as good a place as any to note that contrary to popular belief, the name Satmar does not come from St. Mary. The original meaning seems to be a personal name, and in popular etymology the word came to mean “great village.”[3] Yet even in the Satmar community some believe that the word comes from St. Mary, and because of this they pronounce it as “Sakmar”. In pre-war Hungary this pronunciation was common among many Orthodox Jews, not only Satmar hasidim.[4] For one example of this, here is Samuel Noah Gottlieb’s entry on Satmar in his rabbinic encyclopedia, Ohalei Shem (Pinsk, 1912), p. 425. As you can see, while "Szatmar" appears in the vernacular, in the Hebrew the city is spelled "Sakmar". There are many more such examples.


This avoidance of saying the word "Satmar" is similar to the way Jews referred in Hebrew and Yiddish to the Austrian town Deutschkreutz. Unlike the case with Satmar, when it came to Deutschkreutz the universal Jewish name was Tzeilem (Kreutz=cross=tzelem). On the other hand, there was a significant Jewish community in the Lithuanian city of Mariampole, whose name comes from Mary. Yet I am not aware of anyone who avoided saying the name of this city. Shimon Steinmetz emailed me as follows:
We might also note other cities with Christian-y names, like Kristianpol. Kristianpoler was a name used even by rabbis, cf. Rabbi Yechiel Kristianpoler, and his son Rabbi Meir. In addition, the Lithuanian town Kalvarija, which has a very Christian association, Jews used it without any issue. On the other hand, the Jews called St Petersburg, "Petersburg," without the "St."
One other point about Satmar: In a lecture I mentioned that one of the old-time American rabbis met with the Satmar Rebbe and concluded that when it came to the State of Israel, you simply could not speak to him about it. He was like a shoteh le-davar ehad when it came to this in that no matter how much you tried to convince him otherwise, he refused to listen to reason. Someone asked me which rabbi said this. It was R. Ephraim Jolles of Philadelphia (as I heard from a family member). I don’t think his formulation is too harsh, as anyone who has read the Satmar Rebbe’s writings can attest. It does not bother me if he or anyone else wants to be an anti-Zionist. However, the anti-Zionist rhetoric found in the Satmar Rebbe’s writings, and those of his successors, is often more extreme than what we find among the pro-Palestinian groups. Take a look at this passage from Va-Yoel Moshe, p. 11.

אם נקח כל פירצות הדור והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם וישימו אותם בכף מאזנים אחת, ומדינה הציונית בכף מאזנים השני', [המדינה הציונית] תכריע את הכל, שהוא השורש פורה ראש ולענה של אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין שבכל העולם כולו, והן המה המטמאים את כל העולם כולו.

By what logic can one claim that such an outrageous passage would be anti-Semitic if said by Mahmoud Abbas, Linda Sarsour, Tamika Mallory, or Max Blumenthal, but not so if the very same thing is said in Satmar?

If anyone wants to see the results of this rhetoric, here are two videos with kids from Satmar. In this one the children are being taught that the Zionists started World War II and to hope for the destruction of the State of Israel.

 

In this video children were told that Netanyahu was in the car and they were to throw eggs at it.

 

It is very painful to see how children are being indoctrinated with such hatred. Again I ask, if such a video surfaced from a leftist camp, there would be no hesitation in labeling it anti-Semitic. So why are people hesitant to conclude that Satmar is also involved in spreading anti-Semitism?

The general assumption is that the Satmar Rebbe hated Zionism and the State of Israel so much, that he was inclined to believe even the most far-out anti-Semitic canards against the State. I have always found this difficult to believe. Say what you will about the Rebbe, there is no denying that he was very intelligent. Thus, I have a hard time accepting that he could have really believed in Zionist control of the media and other anti-Semitic tropes found in his polemical writings. In other words, I think it is more likely that he did not believe in any of these things but said them anyway in order to convince his followers not to give up the fight against Zionism, a fight that had been abandoned by so many former anti-Zionists after the Holocaust and the creation of the State of Israel in 1948. In such a battle it was necessary to turn Israel not only into something bad, but actually the worst sin imaginable.

R. Nahum Abraham, a Satmar hasid and prolific author, has recently written that the Satmar Rebbe would deny things that he knew were true. He regarded his denials as “necessary lies,” in order to prevent people from being led in the wrong direction.[5] If the Rebbe thought that it was permissible to deny the truth of certain hasidic stories in order to prevent his followers from being influenced by them, isn't it possible that he would exaggerate the evils of the State of Israel in order to best indoctrinate his followers with an anti-Zionist perspective?

This approach also would explain a big problem that no one has been able to adequately account for. How was the Satmar Rebbe able to have friendly and respectful relationships with people who, based on what he writes, he should have regarded as completely out of the fold due to their involvement with the State of Israel? This includes even men like R. Aharon Kotler who supported voting in the Israeli elections, which the Satmar Rebbe claimed is “the most severe prohibition in the entire Torah.”[6] Yet we know that the Satmar Rebbe respected R. Aharon and others who had a very different perspective.[7] Can't this be seen as evidence that there is a good deal of ideologically-driven exaggeration in the Satmar Rebbe’s writings, and that not everything he says really reflects his actual views? After all, if he really thought that voting in the elections was the most severe prohibition in the Torah and the State of Israel was completely destroying Judaism, would he still be able to be on good terms with rabbis who instructed their followers to vote and be part of the State?

2. Since I mentioned Munkács in this post, let me return to another recent post here where I discussed R. Baruch Rabinovich, the son-in-law of R. Hayyim Eleazar Shapira and his successor as Munkácser Rebbe. When I wrote the post I was unaware of the fact that R. Baruch’s grandson, R. Yosef Rabinovich, recently published Ner Baruch, which is a collection of Torah writings and letters from R. Baruch. He includes in the volume the haskamot written by R. Baruch. I examined new printings of the volumes with haskamot that I was unaware of and found that R. Baruch’s haskamah to the first edition of R. Yitzhak Adler, Seder Shanah ha-Aharonah (Munkács, 1937) was deleted in subsequent printings. The same thing happened with R. Baruch’s haskamah to R. Judah Zvi Lustig’s Yedei Sofer (Debrecen, 1938). Here is how the page with the haskamot looks in the original printing.


Here is how the page with the haskamot looks in the reprint, where R. Baruch’s haskamah has been deleted.


Another point about R. Baruch: In 1946 he tried to become chief rabbi of Tel Aviv but lost out to R. Isser Yehudah Unterman. This is discussed in Samuel Heilman’s Who Will Lead Us? From a letter that appears in the archive of R. Isaac Herzog, and was sent to an unknown rabbi, we see that in 1950 R. Baruch was also interested in becoming av beit din in Tel Aviv.


This information is, to the best of my knowledge, not recorded anywhere else. In this letter, which I found here (a site that contains more interesting information and pictures about R. Baruch) we that R. Herzog, R. Unterman, and R. Yaakov Moshe Toledano were strongly opposed to R. Baruch receiving this appointment. Although the reason for this opposition is not mentioned, it is perhaps because they felt it was an abomination that someone from the anti-Zionist Munkács dynasty should have such a position in the State of Israel. However, as I have mentioned in my previous post, it is doubtful that R. Baruch ever really shared his father-in-law’s strong anti-Zionism. It is possible that the anti-Zionist statements he made in the pre-war years might not have reflected his actual beliefs but were due to his position as rebbe. That is, as the successor of R. Hayyim Eleazar Shapira he felt that he had to make such statements. It is also the case that had he not continued his father-in-law’s anti-Zionist stance he would not have retained much of a following in Munkács.

When R. Baruch wanted to become chief rabbi of Tel Aviv, a letter in opposition to this was published by Chaim Kugel, head of the Holon Municipal Council:
Is it conceivable that this man . . . who hounded Zionism and Zionists . . . who loyally continued the line of the Munkács court, which cursed and banned any Jew who pronounced the word Zion on his lips . . . is it conceivable that this man will appear as a representative and moral leader in the first Hebrew city, and be a guide to its residents and Zionists?[8]
In those days it was obvious that positions of chief rabbis of important cities would go to Zionist rabbis. Here, for example, is a letter to R. Unterman from David Zvi Pinkas, an important Mizrachi figure and signatory of Israel’s Declaration of Independence.[9] Note how Pinkas tells R. Unterman that the Mizrachi expects him to follow the Mizrachi approach in everything he does. If R. Unterman could not commit to this, then Pinkas would have found another rabbi who could.


In my earlier post I neglected to mention R. Baruch’s Hashav Nevonim that appeared in 2016. This book is full of interesting material, and the more I read from R. Baruch, the more impressed I am. He really was a fascinating figure in so many ways.

There is a good deal I can say about Hashav Nevonim, but let me just call attention to the first essay that appears in the book, focused on conversion. Conversion is a matter often in the news. I have said on numerous occasions that what currently passes as the standard approach to conversion was not the case at all in previous years. To begin with, among the rabbis there were different understandings of what kabbalat ha-mitzvot entailed, and the currently accepted view that a prospective convert must commit to become fully halakhically observant, as practiced today in Orthodox communities, was not the view of many, and perhaps not even the view of most. The notion that a conversion could be annulled after the fact was hardly ever put into practice, although even this is found on occasion and R. Baruch cites some authorities who speak about this very point. Thus, it is not, as has often been alleged, a modern haredi idea with no historical basis although, as mentioned, it was very rare.

After going through the various views on conversion, R. Baruch concludes as follows (p. 47).

מנהג העולם נראה כמקבל דיעה זו, וכל מי שנתגייר, בין ששומר מצוות, ובין שחוזר ועובר עבירות, דינו כישראל, כל שקיבל עצמו עול מצות עם גירותו.

I have underlined the words which are not currently accepted by many (most?) conversion courts and which are at the heart of the controversy regarding voiding conversions. Today, the assumption of many conversion courts is that if someone who converts is later seen violating halakhah in a serious way, we can assume that this person never really accepted the mitzvot at the conversion, and the conversion is therefore not valid. It is this argument which was hardly ever put into practice in previous years and now appears to be quite common, so much so that converts claim to feel that their conversions are always “on condition,” namely, that even many years after converting there is the possibility that the conversion will be declared invalid because of a lack of proper kabbalat ha-mitzvot.

On pp. 27-28, R. Baruch calls attention to the novel view of R. Isaac Benjamin Wolf, author of Nahalat Binyamin (Amsterdam, 1682), a book reprinted a number of times and which carries the haskamah by R. Jacob Sasportas. Here is the title page.


R. Isaac is described as rabbi of מדינת מרק. This refers to the German county of Mark, about which see here.

Here is page 89a in Nahalat Binyanim


According to R. Isaac, in places such as Spain and Portugal, where one could not practice Judaism openly, if a Jewish man marries a non-Jewish woman, and the woman chooses to practice Judaism, both she and her children are regarded as Jewish. How can she be Jewish when she never immersed in the mikveh and there was no beit din to preside over the conversion? R. Isaac says that there is no obligation to immerse in the mikveh when there is danger (as there would be in a place with the Inquisition looking to find Crypto-Jews). Although he does not elaborate, it is obvious that according to R. Isaac kabbalat ha-mitzvot in front of a beit din is not an absolute requirement. In other words, he holds that in a she’at ha-dehak one can convert on one’s own, without a beit din.

This is a fascinating position that is at odds with accepted halakhah, so much so that most people won’t even believe that such a position is possible. R. Baruch is not able to cite anyone who agrees with it. The position of Nahalat Binyamim is discussed by R. Eliezer Waldenberg, who not surprisingly completely rejects it.[10] However, he does cite a medieval view that has some similarity to Nahalat Binyamim:

היה מקום להביא סמוכין לזה משיטת האביאסף שהובא במרדכי ביבמות סו"פ החולץ שמפרש דברי הגמ' שם שאומרת מי לא טבלה לנדותה שמשמע דבדיעבד הוי גר גמור גם בטבילה בלי ג'.

Unlike R. Waldenberg, R. Hayyim Amsalem, Zera Yisrael, p. 290, does not reject Nahalat Binyamin out of hand. Instead he writes:

חזו דברי גאון קדמון זה לאיצטרופי, ולדון להקל בבני האנוסים ובבני יהודים לענין גיורם וחזרתם לדת, שכל שימולו ויטבלו לשם יהדות בהודעת מקצת מצוות כהלכה, סגי להו אף לכתחילה, אע"פ שאנחנו לא יודעים מה שהיה אח"כ לענין קיום המצוות, וזה אתי אפי' למ"ד קבלת מצוות מעכבת.

See also Jacob Sofer, Sipurei Yaakov (Lvov, 1913), vol. 2, pp. 7ff. (no. 42), for a lengthy story starring the Maharal. The tale is obviously fictional, but of importance for our purposes is that the story, reported in a hasidic text, tells of a woman who ran away from her non-Jewish husband and married a Jewish man, had children, and was a righteous woman. However, this woman never converted with a beit din, and yet on p. 8a it specifically states that she and her children are to be regarded as Jewish. R. Nahum Abraham points to this as an example of an anti-halakhic hasidic story that cannot be true.[11]

Finally, Nahmanides in his commentary to Yevamot 45b has an interesting view and I do not know if it is accepted.

ואיפשר לומר דגבי קבלת מצוות צריך שלשה אפילו בדיעבד דמשפט כתיב ביה מה התם שנים שדנו אין דיניהן דין אף כאן אינו גר אפילו בדיעבד, אבל מי שהודיעוהו מקצת ענשן של מצות ומתן שכרן של מצות וקיבל עליו בב"ד לטבול ולמול, אם הלך ומל וטבל שלא בפני ב"ד הרי זה כשר ולא פסלינן לזרעיה

3. There are many new books to speak about. One of them is Chaim I. Waxman, Social Change and Halakhic Evolution in American Orthodoxy. The content of the book can be seen from the title. I will be reviewing this book in an academic journal, so I do not need to speak about it here. I would, however, like to call attention to one point that will not be mentioned in my review. Chapter 5 is titled “Tensions Within Modern Orthodoxy.” Not surprisingly, it deals with women rabbis. On pp. 109-110, Waxman refers to R. Jeremy Wieder’s view on the matter (the name is misspelled “Weider”). He quotes from an article in the Yeshiva University Commentator, which summarizes R. Wieder’s position as follows: “[I]n light of the success of the yoetzet halacha program in increasing overall observance in the communities that he has observed, it may be very beneficial to have women rabbis.”

I was quite surprised to see such a liberal position expressed by a YU Rosh Yeshiva, and I checked the source which appears here. R. Wieder is indeed quoted saying, among other things, that there is no binding tradition on the matter of women rabbis since the issue of women in leadership positions is a new question, thus preventing the development of a “stream of Jewish tradition.” However, when I read the article I did not find anything about how it may be “beneficial to have women rabbis.” I then noticed the following at the beginning of the article. “Editor’s Note: This article has been edited to more precisely convey the opinions represented.” In this case, I think the meaning of “more precisely convey” is that what originally appeared was altered (presumably at R. Wieder’s request) in order to prevent controversy. Yet even with the removal of R. Wieder’s view that it may be “beneficial to have women rabbis,” the current text of the article does not alter the substance of R. Wieder’s opinion. Thus, we find the following:
Lastly, Rabbi Wieder talked about the issue from a philosophical standpoint. He argued that expanding the pool of rabbinic students could lead to an increase in qualified rabbinic candidates. Rabbi Wieder added that he has observed the yoetzet halacha program increase overall halachic observance in the communities it serves and he expressed his optimism that women rabbis could generate similar improvement.
These words are certainly in opposition to the OU’s recent statement on women and religious leadership which is available here.

The question I have been asked a few times is if in the current political climate it is possible for a rabbi at a mainstream Modern Orthodox synagogue, or a teacher at a mainstream Modern Orthodox school, to feel free to express support for the ordination of women. Would such a rabbi or teacher risk censure from his colleagues or even the possibility of losing his job? The answer to these questions will determine if we are dealing with a real wedge issue (as I think we are).

Another new book is R. Bezalel Naor’s Shod Melakhim. R. Naor is well known as an outstanding interpreter of R. Kook. His great knowledge of the entire scope of Jewish thought (not just R. Kook) is apparent to anyone who examines his writings. Yet I do not know how many are aware of R. Naor’s achievements when it comes to rabbinic literature. This latest book is a collection of R. Naor’s studies on various halakhot in the Mishneh Torah. As part of R. Naor’s explication of these halakhot, he offers the reader wide-ranging enlightening discussions using numerous sources, both traditional and academic. For those who can appreciate the synthesis of the traditional and the academic approaches to the study of Maimonides, R. Naor’s new book is a real treat.

In the past I have spoken about the late R. Mordechai Spielman’s great work on the Zohar, Tiferet Zvi. The seventh volume of Tiferet Zvi has recently appeared, and can even be purchased on Amazon. Anyone who is interested in how the Zohar has been interpreted, and the impact of the Zohar on later rabbinic literature, will benefit greatly from of R. Spielman’s writings.

A new book (over 600 pages) by Benjamin Brown has appeared. It focuses on the Karlin hasidic dynasty. When I received the book in the mail, the first thought that came to my head is that Brown is a phenomenon. There is no other way to put it. It is not just the quantity of his literary output that is astounding, but also the quality, as everything he writes is worth reading.

____________

[1] Regarding the Hafetz Hayyim’s view of the non-religious, which is very much at odds with current approaches in the Lithuanian yeshiva world (at least in America), see Benjamin Brown, “Ha-‘Ba’al Bayit’: R. Yisrael Meir ha-Kohen, he-‘Hafetz Hayyim,’” in Brown and Nissim Leon, eds., Ha-Gedolim (Jerusalem, 2017), pp. 127ff. Brown also shows that in a few letters the Hafetz Hayyim adopts a more moderate perspective.
[2] In future posts I hope to say a good deal more about the Satmar Rebbe’s writings. For now, let me just respond to someone who emailed me and compared R. Hayyim Eleazar Shapira, the Munkácser Rebbe, to the Satmar Rebbe. It is true that they are similar in terms of their strong opposition to Zionism, and the Satmar Rebbe can be seen as the Munkácser Rebbe’s successor in this matter. However, in terms of their scholarly approach, they are quite different, as the Satmar Rebbe did not have the Munkácser’s critical sense. In fact, I was quite surprised to learn that the Satmar Rebbe accepted as authentic the forged anti-Zionist letters published by Chaim Bloch in his three volume Dovev Siftei Yeshenim. See R. Dov Schwartz, Meshiv Devarim (New York, 2011), pp. 140-141.
[3] See here.
[4] Shimon Steinmetz called my attention to סאקמאר appearing as the name of the city as early as 1859 in R. Hayyim Meir Ze'ev ha-Kohen, Sha'arei Hayyim (Pressburg 1859), in the list of subscribers at the beginning of the book. (You can find this on Google books, but the version of the book on hebrewbooks.org is missing these pages, as well as other pages.) This shows that referring to the city as "Sakmar" was already common. Steinmetz also called my attention to the same thing in the list of subscribers found at the end of R. Hayyim Joseph David Azulai, Kise Rahamim (Ungvar, 1870). In this case, you can see the subscribers in the copy on hebrewbooks.org, but it has been removed from the copy on Otzar ha-Chochmah. If this was removed intentionally, on the assumption that it is not really part of the sefer, it is a big problem, as the subscriber information can be of great historical importance. It is vital that both hebrewbooks.org and Otzar ha-Chochmah scan books in their entirety, without making any changes whatsoever.

R. Yoel Teitelbaum used the term Satmar all the time, and it was on his stationery, but I did find a number of places where he wrote Sakmar, spelled סאקמער and סאקמיר. See e.g., his approbations to R. Abraham Hayyim Reinman, Va-Yetze Perah (Satmar, 1940), R. Asher Steinmetz, Mikveh Yisrael ha-Shem (Jerusalem, 1961), and his letter in Divrei Yoel: Mikhtavim (Brooklyn, 1981), vol. 2, p. 81. See also Esther Farbstein, Be-Seter ha-Madregah (Jerusalem, 2013), p. 862, for a 1949 letter from Budapest to R. Yoel in which the word Sakmar is used. Shimon Steinmetz wrote to me as follows:
I think you can see by his [R. Yoel's] correct spelling in Latin letters that he didn't take it seriously, and perhaps not too many Jews did. After all, R. Joel Teitelbaum himself, who I think most people would consider fairly zealous, did not insist or use it very much. . . . This tells me that when people did call it Sakmar, most of them were probably just calling it that because it was already what Jews called it. Perhaps it was even a sly joke to begin with.
[5] Peti Ya’amin le-Khol Davar (n.p., 2017), p. 31
[6] Divrei Yoel, Mikhtavim, no. 90.
[7] In a future post I will publish a letter I received from Moshe Beck dealing with this point. Beck is the chief rabbi of the U.S. Neturei Karta.
[8] Translation in Heilman, Who Will Lead Us?, p. 45.
[9] The letter is found in the Israel State Archives, David Zvi Pinkas collection, 3070/15-פ.
[10] Tzitz Eliezer, vol. 17, no. 42:11.
[11] Heikhal ha-Besht 18 (Nisan 5767), p. 18. For an Arabic version of this story, see Bayit Neeman 96 (26 Tevet 5776), pp. 4-5.
     

New Book sale 2018 : Part Two


New Book sale 2018 : Part Two
By Eliezer Brodt

This list consists of a few parts. All the books are brand new. Email your order to eliezerbrodt@gmail.com. I will than send you a bill based on what is available. Payment is with Pay Pal, but other arrangements can be made. Shipping is not included in the price; that depends on the order and size of the book. All books will be air mailed out after I receive payment. There are other shipping possibilities available depending on quantity of books.
Many of the titles are only available at these prices for the next few days.
Many of the books on the previous lists are still for sale (hereand here)
For every 5 titles purchased there is a 10 percent discount [not including the shipping] [a set counts as one title].
Feel free to ask for details about any specific book on the list. All questions should be sent to me at eliezerbrodt@gmail.comthank you and enjoy.
Part of the proceeds of this sale will be going to help support the efforts of the Seforim Blog.
  1. עזרא פליישר, תפילה ומנהגי תפילה, ארץ ישראליים בתקופת הגניזה, $24
  2. מעוז כהנא, מהנודע ביהודה לחתם סופר, הלכה והגות לנוכח אתגרי הזמן, 486 עמודים, $26
  3. שלמה טיקוצינסקי, למדנות מוסר ואליטיזם, ישיבת סלבודקה מליטא לארץ ישראל, 394 עמודים, $26
  4. יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית, ימי הביניים, יא, ספר הזוהר, 515 עמודים, $27
  5. הגדולים - אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, בעריכת בנימין בראון ונסים ליאון, 968 עמודים [מהדורה שניה[, $29
  6. רחל מנקין, יהודי גליציה והחוקה האוסטרית, ראשיתה של פוליטיקה יהודית מודרנית, 287 עמודים, $22
  7. פאבל מצ'ייקו, ערב רב, פנים וחוץ בוויכוח הפרנקיסטי, 352 עמודים, $23
  8. קדושת החיים וחירוף הנפש, כריכה רכה, $15
  9. יעקב בלידשטיין, עצב נבו, מיתת משה רבנו במדרשי חז"ל, 16$
  10. יואל בן נון, זכור ושמור טבע והיסטוריה בפשר השבת והחגים, $21
  11. תשורה לעמוס, $21
  12. פירוש מסכת אבות לרבי מתתיהו היצהרי, מהדיר יעקב שפיגל, $15
  13. אריה מורגנשטרן, משיחיות ויישוב ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הי"ט, $16
  14. קנאות דתית, בעריכת מאיר ליטביק ואורה לימור, $20
  15. יחזקאל ליכטנשטיין, והסנה איננו אכל: סוגיות מימי השואה בראי ההלכה, 363 עמודים, $19
  16. . שמחה עמנואל, מגנזי אירופה, א, 512 עמודים, $26
  17. 2. דוד הנשקה, מה נשתנה, ליל הפסח בתלמודם של חכמים, 650 עמודים, $29
  18. יעקב מדן, המקראות המתחדשים, עיונים בנביאים וכתובים, $21
  19. הרב משה פיינשטיין, הנהגה הלכתית בעולם משתנה, $21
  20. תא שמע, מקרים במדעי היהדות לזכורו של י' תא שמע, שני חלקים, $32
  21. תלמוד מאיר, קובץ מאמרים, אברהם הברמן, $16
  22. יעקב גרטנר, עיוני תפילה, מנהגים ותולדות, $21
  23. גרשם שלום, זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית, 502 עמודים, $20
  24. אברהם גרוסמן, אמונות ודעות בעולמו של רש"י, $19
  25. תפארת בחורים, מדריך החתנים היהודי הראשון, רוני וינשטיין, $17
  26. פרי מגדים לר' דוד די סילוה, הרופא מירושלים, $15
  27. כתבור בהרים, מחקרים בתורה שבעל פה מוגשים לפר' יוסף תבורי, $21
  28. ענת רייזל, מבוא למדרשים, $21
  29. יוסף אביב"י, זוהר רמח"ל, $21
  30. המעשים לבני ארץ ישראל הלכה והיסטוריה בארץ ישראל הביזנטית, הלל ניומן, $16
  31. ברכה יניב, מעשה רוקם, תשמישי קדושה מטקסטיל בבית הכנסת האשכנזי, הספרדי והאיטלקי, $17
  32. אמונה ואדם לנוכח השואה, שני חלקים, $34
  33. יוסף סילמן, בין ללכת בדרכיו, ולשמע בקולו, הוראות הלכתיות ההנחיות או כציווים, $21
  34. יוסף יצחק ליפשיץ, אחד בכל דמיונות, הגותם הדיאלקטית של חסידי אשכנז, 234 עמודים, $20
  35. שלום רוזנברג, לא בשמים היא, $20
  36. מגילת רות, יהונתן גרוסמן, $20
  37. אלחן טל, הקהילה האשכנזית באמשטרדם במאה הי"ח, $19
  38. שואל שטמפפר, הישיבה הליטאית בהתהוותה, $23
  39. ספר גיא חזיון, ר' אברהם יגל, מהדיר דוד רודרמן, $11
  40. ספר חסידים, חיבור גנוז בגנותה של חסידות, $15
  41. ספריות ואוספי ספרים, משה סלוחובסקי יוסף קפלן עורכים, $17
  42. יוסף אביב"י (מהדיר), קיצור סדר האצילות, כתיבת ר' חיים ויטל העתקת ר' מנחם די לונזאנו, $24
  43. יעקב כץ, במו עיני, אוטוביוגרפיה של היסטריון, $14
  44. אריה מורנגשטרן, בשליחות ירושלים, תולדות משפחת פ"ח רוזנטל, 1816-1839, $14
  45. יעקב כץ, גוי של שבת, $14
  46. ישעיה גפני, יהודת בבל בתקופת התלמוד, $24
  47. עמנואל אטקס, לשם שמים: חסידים, מתנגדים, משכילים ומה שביניהם, 466 עמודים, $26
  48. שיטת הבחינות של הרב מרדכי ברויאר קובץ מאמרים, $20
  49. עוזי פוקס, תלמודים של גאונים, $22
  50. יואב ברזילי, מדרש חכמים, $22
  51. ישיבות ליטא, פרקי זכרונות, $20
  52. עמנואל אטקס, יחיד בדורו, הגאון מווילנה, $20
  53. ישעיה גפני, יהודת בבל ומוסדותיה, $10
  54. משה רוסמן, הבעש"ט מחדש החסידות, $20
  55. דניאל רייזר, דרשות משנת הזעם [אש קודש], ב' חלקים, $35
  56. יהודי ביטי, הפילוסוף המקובל, עיונים בספר קול הנבואה, 300 עמודים, $20
  57. יוסף שטרן, חומר וצורה במורה נבוכים לרמב"ם, $20
  58. גנזי יוסף פרל, שמואל ורסס, $21
  59. ורד טוהר, חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות (פירארה שי"ד), $20
  60. בין בבל לארץ ישראל, שי לישעיהו גפני, 500 עמודים, $34
  61. סדריק כהן סקלי, דון יצחק אברבנאל, 286 עמודים, $25
  62. ספר מלווה ולווה, מדריך למשכנות מאיטליה בימי הרנסנס, מהדיר ראובן בונפיל, $17
  63. רוני באר-מרקס, על חומת הנייר: עיתון הלבנון והאורתודוקסיה, 350 עמודים , $23
  64. שמואל פיינר, עת חדשה יהודים באירופה במאה השמונה עשרה, 583 עמודים, $33
  65. אהרן אופנהיימר, על נהרות בבל: סוגית בתולדות בבל התלמודית, $23
  66. עיר ווילנא חלק ב (מהדיר: מרדכי זלקין), $24
  67. קרלוס פרנקל, מן הרמב"ם לשמואל אבן תיבון, 26$
  68. מנחם כהנא, ספרי זוטא דברים, $35
  69. רפאל פוזן, העקיבות התרגומית בתרגום אונקלוס, $24
  70. אשכולי, החסידות בפולין, $18
  71. יוסף תבורי, מועדי ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, $25
  72. ראובן קימלמן, לכה דודי וקבלת שבת, $25
  73. יצחק גוטליב, יש סדר למקרא, $26
  74. יובל הררי, חרבא דמשה, $16
  75. אילן אדלר, הבלשנות העברית בימי הביניים, $26
  76. אהרן שמש, עונשים וחטאים, $23
  77. חננאל מירסקי, תורת הלשון של מנחם בן סרוק, $23
  78. יואל רפל, התפילה לשלום המדינה, תולדותיה תכניה ופירושה, $21
  79. אליעזר טאובר, דיר יאסין סוף המיתוס, $20
  80. ספר היובל לכבוד מרדכי ברויאר, שני חלקים [הדפסה שניה] כריכה רכה, $36
  81. יהונתן יעקבס, בכור שור הדר לו, ר' יוסף בכור שור בין המשכיות לחידוש, $24
  82. מרדכי זלקין, מרא דאתרא? רב וקהילה בתחום המושב, $23
  83. כנסת מחקרים ישראל תא שמע, חלק א, $27
  84. כנסת מחקרים ישראל תא שמע, חלק ב, $27
  85. כנסת מחקרים ישראל תא שמע, חלק ג, $27
  86. כנסת מחקרים ישראל תא שמע, חלק ד, $27
  87. פירוש רש"י למסכת ראש השנה [על פי כ"י], מהדיר אהרן ארנד, $22
  88. ספר ההשגה; הוא כתאב אלמסתלחק לר' יונה אבן-ג'נאח, מהדורת ד' טנא וא' ממן, 26$
  89. כתבי ר' משה אבן תבון בעריכת: חיים קרייסל, קולט סיראט, אברהם ישראל 24$
  90. דרשות ר' זרחיה הלוי סלדין [תלמיד של ר' קרשקש], מהדיר: ארי אקרמן $21
  91. לוית חן לר' לוי בן אברהם, סתרי האמונה, שער ההגדה [מהדיר: חיים קרייסל], [כרך ד] 28$
  92. חמישה קדמוני מפרשי ר' אברהם אבן עזרא, $30
  93. מרדכי סבתו, תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי, שני כרכים, מהודרה, פירוש ועיון משווה במקבילות, $35
  94. ספר הכוזרי, תרגום מיכאל שורץ, $21
  95. אברהם גרוסמן, תמורות בחברה היהודית בימי הביניים, $27
  96. ירון צור, גבירים ויהודים אחרים במזרח התיכון העות'מאני 1750-1830, $21
  97. התפילה בישראל: היבטים חדשים, בעריכת אורי ארליך, $21
  98. מדרשי גאולה, בעריכת יהודה אבן שמואל, עם מבוא מאת עודד עיר שי, $34
  99. זאב גריס, הספר העברי פרקים לתולדותיו, $26
  100. אסף ידידיה, לגדל תרבות עבריה, חייו ומשנתו של זאב יעבץ, $20
  101. משנת הזוהר, כרך המפתחות, $21
  102. אסף ידידיה, ביקורת מבוקרת $21
  103. נאוה וסרמן, מימי לא קראתי לאשתי, זוגיות בחסידות גור, $20
  104. חכמת לב, עולמם של חז"ל, ספר זכרון ליפה הקר, $17
  105. שרה יפת, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, ב' חלקים, 32$
  106. מוטי בנמלך, שלמה מולכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף, $
  107. נעמה וילוז'ני, שערות לילות וקרני אשמדאי, דמות וצורה במאגיה ובאמנות העממית בין בבל לארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, $23
  108. קימי קפלן, עמרם בלוי - עולמו של מנהיג נטורי קרתא, $23
  109. צפי זבה-אלרן, זיכרונת חדשים אסופות האגדה ועיצובו של קנון עברי מודרני, 318 עמודים $23
  110. אבי הורביץ, מבראשית לדברי הימים, פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית, $21
  111. דוד רוקח, היהודים במשנתם של טרטוליאנוס ואוגוסטינוס, $21
  112. דב שוורץ, מאחדות לריבוי, סיפורה של התודעה הציונית הדתית, 20$
  113. בנימין בראון, כספינה מיטלטלת, חסידות קרלין בין עליות למשברים, 33$
  114. אוריאל גלמן, השבילים היוצאים מלובלין, צמיחתה של החסידות בפולין, $25
  115. טלי מרים ברנר, על פי דרכם, ילדים וילדות באשכנז, $25
  116. יוסף דן, תולדות הסוד העברית ימי הביניים, בעקבות הזוהר, כרך יב, $27
  117. גרשון ברין, עיונים ב'לקח טוב' לחמש מגילות, קווים בפרשנות הבינטית בתחילת האלף השני לספריה , $20
  118. אמנון רז-קרקוצקין, הצנזור הערוך והטקסט, הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש עשרה, $15
  119. שמחה עמנואל, שברי לוחות, ספרים אבודים של 'בעלי התוספות' , $25
  120. בנימין בראון, מדריך לחברה החרדית, אמונות וזרמים, 451 עמודים, $22
  121. אופיר מינץ-מנור, הפיוט הקדום, $18
  122. מור אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו, 20$
  123. שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא, עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, 332 עמודים, $22
חלק ב: מוסד ביאליק
כל ספר בחלק זה $16
  1. איתמר ללוין, קאפו באלנבי [שואה]
  2. פינחס חליווה, השלום כערך על במשפט העברי ובמדרי חז"ל
  3. שלושת חיבורי הדקדוק של ר' יהודה חיוג', בעריכת עלי ותד דניאל סיון
  4. חנוך גמליאל, רש"י כפרשן וכבלשן
  5. מחשבת ישראל ואמונת ישראל, בעריכת דניאל לסקר
  6. טוב עלם: זיכרון, קהילה ומגדר בחברות יהודיות מאמרים לכבודו של ראובן בונפיל
  7. ליישב פשוטו של מקרא, אסופת מחקרים בפרשנות המקרא בעריכת שרה יפה ערן ויזל
  8. מאיר בר-אילן, אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ ישראל, בתקופה ההלניסטית רומית והביאנטית
  9. יוסף דעת, מחקרים בהיסטוריה יהודית מודרנית מוגשים לפרו' יוסף שלמון
  10. ניחם רוס, מסורת אהובה ושנואה, זהות יהודית מודרנית וכתיבה ניאו חסידית בפתח המאה העשרים
  11. סמכות רוחנית, מאבקים על כוח תרבותי בהגות היהודית, בעריכת חיים קרייסל בעז הוס ואורי ארליך
  12. שרה יפת, דוד דור ופרשניו
  13. שמעון שרביט, פרקי מחקר בלשון חכמים
  14. על פי הבאר, מחקרים בהגות יהודית ובמחשבת ההלכה מוגשים ליעקב בלידשטיין
  15. שמשון שרביט, לשונה וסגנונה של מסכת אבות לדורותיה
  16. מחקרים בתלמוד ובמדרש, ספר זיכרון לתרצה ליפשיץ
  17. חנוך אלבק, מבוא למשנה
  18. יום טוב ליפמאן צונץ, הדרשה בישראל והשתלשלותן ההיסטורית
  19. ערוגות הבשים ליוסף בן תנחום הירושלמי, מאת יהודית דישון
  20. ברכה זק, שומר הפרדס, המקובל רבי שבתי שעפטל הורוויץ מפראג
  21. ברכה זק, בשערי הקבלה של רבי משה קורדוברו
  22. רבקה הורוביץ, יהודת רבת פנים
  23. יד לגילת, אסופת מאמרים של דב יצחק גילת
  24. מנדל פייקאז', ספרות העדות על השואה כמקור היסטורי, ושלש תגובות חסידיות בארצות השואה
  25. מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, מחקרים ותעודות בעריכת אבנר הולצמן
  26. אל הקרע שבלב - מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, אבנר הולצמן
  27. מיכל אורון, מבעל שם לבעל שם, שמואל פאלק הבעל שם מלונדון
  28. משאת משה, מחקרים בתרבות ישראל וערב מוגשים למשה גיל
  29. ספר יוסיפון, כרך א, בעריכת דוד פלוסר
  30. מרדכי עקיבא פרידמן, ריבוי נשים בישראל
  31. דב שוורץ, ישן בקנקן חדש
  32. גרשם שלום, פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה


     

Book Week 2018


Book Week 2018
By Eliezer Brodt

Book week just began in Eretz Yisrael. As I have written in the past, every year in Israel, around Shavous time, there is a period of about ten days called Shavuah Hasefer - Book Week (for previous years lists see here  herehere, here, hereherehereherehere,  hereand here). Many of the companies offer sales for the whole month. Shavuah HaSefer is a sale which takes place all across the country in stores, malls and special places rented out just for the sales. There are places where strictly “frum” seforim are sold and other places have most of the secular publishing houses. Many publishing houses release new titles specifically at this time.

 In my lists, I sometimes include an older title, from a previous year, if I just noticed the book. As I have written in the past, I do not intend to include all the new books.Eventually some of these titles will be the subject of their own reviews. I try to include titles of broad interest. As this list shows although book publishing in book form has dropped greatly worldwide, Academic books on Jewish related topics are still coming out in full force.

This list includes books which were listed here, as they came out after book week 2017.

To receive a PDF of the sale catalogs of Mechon Yerushalayim, Zichron Ahron and other non-academic distributors, e mail me at Eliezerbrodt-at-gmail.com.

As in previous years I am offering a service, for a small feeto help one purchase these titles (or titles of previous years). For more information about this email me at Eliezerbrodt-at-gmail.com.

Part of the proceeds will be going to support the efforts of the the Seforim Blog.

מגיד
  1. ר' אברהם יצחק הכהן קוק, מציאות קטן, פנקס ביכורים [נכתב בעת כהונתו בזיימל שבליטא], תרמז עמודים
  2. ר' ראובן ציגלר, עוז וענווה, הגותו של הרב יוסף דוב סולוביצ'ק
  3. ר' דוד והרב אברהם סתיו, אבוא ביתך, שאלות ותשובות בנושא זוגיות ומשפחה
  4. ד"ר יעל ציגלר, רות מניכור למלוכה
  5. נשמת הבית, הריון, לידה, הנקה ואמצעי מניעה
  6. Judaism’s Encounter with Other Cultures, Rejection or Integration, Edited by Jacob J. Schacter
JTS
  1. גרשם שלום, תולדות התנועה השבתאית, שוקן, 407 עמודים
  2. תמר קדרי, מנחה ליהודה, יהודה תיאודור ועריכתם של מדרשי האגדה הארץ ישראליים, מכון שכטר, 217 עמודים
יד בן צבי
  1. יוסף אביבי, קבלת הראי"ה, ד' חלקים [ניתן לקבל תוכן ודפי דוגמא]
  2. עדה גבל, חרדים ואנשי מעשה, פועלי אגדות ישראל 1933-1939
  3. חננאל מירסקי, תורת הלשון של מנחם בן סרוק, בן צבי, 319 עמודים
  4. ספונות, כה
  5. בין יוספוס לחז"ל, כרך א - האגדות האבודות של ימי הבית שני; כרך ב - אגדות החורבן, טל אילן ורד נעם, בשיתוף מאיר בן שחר, דפנה ברץ ויעל פיש, 951 עמודים
  6. גנזי קדם, כרך יג [ניתן לקבל תוכן].
  7. הסיפור הזוהרי, שני חלקים, בעריכת יהודה ליבס, יונתן בן הראש מלילה הלנר-אשד

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
  1. אסופות כתבים עבריים מימי הביניים, כרך ג: כתב אשכנזי, עדנה אנגל ומלאכי בית אריה
כנרת-דביר
  1. יואל רפל, התפילה לשלום המדינה, תולדותיה תכניה ופירושה
  2. אליעזר טאובר, דיר יאסין סוף המיתוס
מכללת הרצוג
  1. ר' אהרן ליכטנשטיין, באור פניך יהלכון, מידות וערכים בעבודת ה'
  2. יצחק רקנטי, עברי אנוכי; אברהי ש' רקנטי, משאולוניק לתל אביב
  3. שלום רוזנברג, לא בשמים היא
  4. אליהו עסיס, מאבק על הזהות העימותים בין יעקב ועשו ישראל ואדום
  5. עוזיאל פוקס, תלמודם של גאונים: יחסם של גאוני בבל לנוסח התלמוד בבלי, 562 עמודים
  6. פירוש מדרש חכמים על התורה, מהדורת ביקורתית בצירוף מבוא [מכ"י, שמות, במדבר דברים], בעריכת יואב ברזלי, 392 עמודים
  7. הראל גורדין, הרב משה פיינשטיין: הנהגה הלכתית בעולם משתנה, 562 עמודים [לתוכן העניינים ראה כאן].
מאגנס
  1. דב שוורץ, מאבק הפרידיגמות, בין תאולוגיה לפילוספיה בהגות היהודית בימי הביניים
  2. אילן אדלר, שיטות ניקוד ומסורת קריאה של העברית אסופת מחקרים [עדה ולשון לה], מגנס 238 עמודים
  3. ספר היובל לכבוד מרדכי ברויאר, שני חלקים [הדפסה שניה] כריכה רכה
  4. יהונתן יעקבס, בכור שור הדר לו, ר' יוסף בכור שור בין המשכיות לחידוש, 362 עמודים
  5. מרדכי זלקין, מרא דאתרא? רב וקהילה בתחום המושב, 332 עמודים
  6. קובץ על יד, כה, לזכר עזרא פליישר, 512 עמודים
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
  1. אלי גורפינקל, (מהדיר), שני חיבורם על תחיית המתים, הוויכוח שלא שכך
  2. מקראות גדולות הכתר, דברי הימים
  3. דעת 85
  4. דעת 84
  5. בד"ד 32
  6. בד"ד 33
  7. סידרא לב
  8. מקס יוסף, היהדות על פרשת דרכים דברים על השאלה הגורלית אל האמיצים והאצילים בעם היהודי
  9. עלי ספר כו-כז, 400 עמודים [ניתן לקבל תוכן].
  10. דבר תקווה (מסורת הפיוט ה-ו), מחקרים בשירה ובפיוט מוגשים לפרופ' בנימין בר תקוה, בעריכת אפרים חזן, 484 עמודים
  11. רון בר לב, אמונה רדיקלית, אוונגרד האמונה של רבי נחמן מברסלב, 284 עמודים
  12. ביטי רואי, אהבת השכינה, מיסטיקה ופואטיקה בתיקוני הזוהר, 514 עמודים
  13. יהודה פרידלנדר, בכבשונו של פולמוס, פרקים בספרות הפולמוס בין רבנים למשכילים בליטא במאה התשע-עשרה, 332 עמודים [רוב הספר הוא מאמרים של הגאון ר' יוסף זכריה שטרן מתוך העיתונים].
מוסד ביאליק
  1. מרדכי סבתו, תלמוד בבלי מסכת סנהדרין פרק שלישי, שני כרכים, מהודרה, פירוש ועיון משווה במקבילות
  2. חכמת לב, עולמם של חז"ל, ספר זכרון ליפה הקר
  3. שרה יפת, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, ב' חלקים
  4. מגילות, יג
  5. אבי הורביץ, מבראשית לדברי הימים, פרקים בהיסטוריה הלשונית של העברית המקראית
  6. דוד רוקח, היהודים במשנתם של טרטוליאנוס ואוגוסטינוס
  7. דב שוורץ, מאחדות לריבוי, סיפורה של התודעה הציונית הדתית
  8. חמישה קדמוני מפרשי ר' אברהם אבן עזרא, עורך ראשי חיים קרייסל, 894 עמודים [ניתן לקבל תוכן].
  9. יהושע בלאו, בלשנות ערבית
הוצאת כרמל
  1. ישראל רוזנסון, להתפלל על שפת הים של תל אביב, בית הכנסת הגר"א ביוגרפיה, זיכרון
  2. אפרים חמיאל, בין דת לדעת: העמדה הדיאלקטית בהגות היהדוית בת זמננו, מהרב קוק עד הרב שג"ר
  3. שתי יצירות על אודות שבתי צבי, מהדיר יעקב ברנאי
  4. איריס פרוש, החוטאים בכתיבה, מהפכת הכתיבה בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע-עשרה, 478 עמודים [להתוכן העניינים ראה כאן].
מרכז זלמן שזר
  1. בנימין בראון, כספינה מיטלטלת, חסידות קרלין בין עליות למשברים
  2. אוריאל גלמן, השבילים היוצאים מלובלין, צמיחתה של החסידות בפולין
  3. טלי מרים ברנר, על פי דרכם, ילדים וילדות באשכנז
  4. יוסף דן, תולדות הסוד העברית ימי הביניים, בעקבות הזוהר, כרך יב
  5. איליה לוריא, מלחמות ליובאוויץ' חסידות חב"ד ברוסיה הצארית
  6. Habad in the 20th Century, Spirituality Politics, Outreach Jonathan Meir, Gadi Sagiv
  7. Synagogues in Ukraine Volhynia, Sergey R. Kravtsov Vladmir Levin, 2 Volumes
הוצאת קיבוץ המאוחד
  1. גרשון ברין, עיונים ב'לקח טוב' לחמש מגילות, קווים בפרשנות הבינטית בתחילת האלף השני לספריה
  2. יעקב שביט, יהודה ריינהרץ, חלון על העולם, קורות העמים בהיסטוריגרפיה העברית במזרח אירופה במאה התשעה עשרה
  3. שולמית ולר, גוונים של אושר בסיפורי התלמוד
  4. יעל וילפנד בן שלום, גלגל הוא והוא עובר על הכל
  5. המשכיל בעת הזאת, ספר היובל למשה פלאי, בעריכת זאב גרבר, לב חקק, ושמואל כץ, 333+98 עמודים [ניתן לקבל תוכן].
ראובן מס
1. תלמוד האיגוד, ברכות פרק ו
2. יהודע וייסטוך, רועה עדרו, מנהגיות וניהול בתקופת המשנה ובראשית ימי התלמוד
דבר שיר
  1. ר' אברהם יצחק הכהן קוק, קצבים מכתב יד קדשו ג'
  2. ארלה הראל, יערב שיחי, שיחות עם הרב יעקב אריאל על השפקה עבודת ה' ופרקים חיים,
  3. אשרי אדם עוז לו בך, ספר זכרון לרב אהרן ליכטנשטיין
  4. ספרים של הרב שג"ר
האקדמיה ללשון העברית
  1. המשנה לפי כתב יד קאופמן, זרעים-מועד 221 עמודים
  2. אלכסיי אליהו יודיצקי, דקדוק העברית של תעתיקי אוריגנס, 344 עמודים

מכון הישראלי לדמוקרטיה ועם עובד
  1. בנימין בראון, מדריך לחברה החרדית, אמונות וזרמים, 451 עמודים
מכון הישראלי לדמוקרטיה
  1. יאיר אטינגר, נסים ליאון, באין רועה ש"ס וההנהגה החרדית מזרחית אחרי עידן הרב עובדיה יוסף
ידיעות ספרים
  1. יונתן גרוסמן, בראשית סיפורן של התחלות
  2. מלילה הלנר אשד, מבקשי הפנים מסורות האידרא רבא שבספר הזוהר
  3. ר' יואל בן נון ור' שאול ברוכי, מקראות עיון רב תחומי בתורה, משפטים, 608 עמודים
  4. יהושע פישל שניאורסון, הרופא והפילוסף
  5. הבעל שם טוב - האיש שבא מן היער, בעריכת רועי הורן, 504 עמודים


     

Gems from Rav Herzog’s Archive (Part 2): Sanhedrin, Dateline, the Rav on Kahane, and More

Gems from Rav Herzog’s Archive (Part 2):
Sanhedrin, Dateline, the Rav on Kahane, and More

By Yaacov Sasson

This post continues from Part 1, here.

V Renewal of Sanhedrin

Another important file in Rav Herzog’s archive is his file on the renewal of Semicha and the Sanhedrin.[1] Among other letters, the file contains an unpublished letter from Rav Herzog to R’ Yehuda Leib Maimon regarding the issue. R’ Maimon was a well-known Mizrachi leader, the first Minister of Religion of the State of Israel, and the most vocal advocate of renewing the Sanhedrin. To that end, he wrote a series of articles on the topic in Ha-Tzofeh and Sinai, which he collected into a book in 1950, entitled Chidush Ha-Sanhedrin BeMedinateinu Hamechudeshet. Renewal of Semicha and Sanhedrin was of course not without opponents. Rav Herzog instructs R’ Maimon to proceed slowly and with caution, as there are a number of unresolved issues regarding renewal of Semicha which require great care and deliberation.

There were two main halachic objections to the renewal of Semicha. The first (not mentioned here by Rav Herzog) is based on the language of the Rambam in Sanhedrin 4:11, the very same halacha in which he suggests the possibility of the renewal of Semicha. The Rambam writes there:

נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינין ולסמוך אותן הרי אלו סמוכין ויש להן לדון דיני קנסות ויש להן לסמוך לאחרים אם כן למה היו החכמים מצטערין על הסמיכה כדי שלא ייבטלו דיני קנסות מישראל לפי שישראל מפוזרין ואי אפשר שיסכימו כולן ואם היה שם סמוך מפי סמוך אינו צריך דעת כולן אלא דן דיני קנסות לכל שהרי נסמך מפי בית דין והדבר צריך הכרע.

The intention of the Rambam in his concluding words, Ve-hadavar tzarich hechrea, has been the subject of dispute for hundreds of years, going back to the dispute of the Mahari Beirav and the Ralbach, with some authorities believing that the Rambam was mesupak whether Semicha could in fact be renewed. A novel approach to the issue was suggested by Dr. Bernard Revel in an article in Chorev, Volume 5 (1939). Dr. Revel suggested the possibility that the final three words, Ve-hadavar tzarich hechrea, are not be the words of the Rambam himself, but were added later by another person who disagreed with the Rambam’s innovation.[2] Dr. Revel cited statements of other rishonim which he believed supported his theory. R’ Maimon addressed this issue in the introduction to his book, in the footnote, writing that the three words, Ve-hadavar tzarich hechrea, do not appear in “kama kitvei yad” (several manuscripts), thus supporting Dr. Revel’s hypothesis.

































However, there is no evidence that any such manuscripts actually exist. The Frankel edition of the Rambam does not cite any alternate nusach that excludes these three words. Additionally, Professor Eliav Schochetman[3] wrote nearly 30 years ago that he found no evidence of any such manuscript in the numerous manuscripts that he consulted from across the world.


































There are two potential explanations to what happened here. One potential explanation is that R’ Maimon simply lied about the existence of these kitvei yad in order to advance his agenda of renewing the Sanhedrin. Alternatively, Rabbi Eliyahu Krakowski has suggested a limud zchut – perhaps R’ Maimon forgot what Dr. Revel had written and mistakenly believed that Dr. Revel had uncovered manuscripts supporting his thesis[4], or he never saw it himself and was misinformed as to what Dr. Revel wrote, in which case R’ Maimon would be guilty of carelessness rather than dishonesty.

The second major halachic objection to the renewal of Semicha is the issue of the Samuch’s qualifications. The Rambam in Sanhedrin 4:8 writes that a Samuch must be rauy lehorot be-chol hatorah kula, capable of ruling on the entire Torah. Rav Herzog mentions in this letter to R’ Maimon that the Ralbach objected to renewal of Semicha on the grounds that no one is rauy lehorot be-chol hatorah kula. (This was also the position of the Radvaz, in his commentary on Sanhedrin 4:11.) Rav Herzog adds that if he said so in his generation, anan aniyey de-aniyey mah na’ane abatrei? Rav Herzog then makes a somewhat novel suggestion, one with halachic ramifications for the issue of renewal of Semicha. Rav Herzog suggests that rauy lehorot be-chol hatorah kula does not mean that the Samuch must literally know by heart all the relevant halachic sources. A similar approach was also suggested by the Rav[5] and the Steipler.[6] In the language of the Rav, the Samuch need not possess “universal knowledge”, rather a “universal orientation.” While this approach would certainly remove this barrier to renewal of Semicha, Rav Herzog concludes, however, that the matter requires extensive clarification and discussion, and as long as this point has not been clarified, there can be no possibility of renewing the Sanhedrin.


































There are a number of talmidei chachamim in the last century who have deemed others to be rauy lehorot be-chol hatorah kula, in contrast to the position of the Ralbach and the RadvazFor example, in his 1935 recommendation letter for the Rav regarding the Chief Rabbinate in Tel Aviv, publicized by Dr. Manfred Lehmann[7], Rav Moshe Soloveichik wrote that the Rav is rauy lehorot veladun be-chol dinei hatorah like the mufla on the Sanhedrin. In Rav Moshe Mordechai, the biography of Rav Moshe Mordechai Shulsinger (page 275), it is related that the Chazon Ish listed to his student Rav Shlomo Cohen (Rav Shulsinger’s father-in-law) the names of 32 Rabbis whom he believed to be rauy lehorot be-chol hatorah kula and worthy of sitting in the Sanhedrin, among them the Chafetz Chaim and Rav Meir Simcha. It would appear that Rav Moshe Soloveichik and the Chazon Ish also assumed the more lenient definition of rauy lehorot be-chol hatorah kula, in line with the position of Rav Herzog, the Rav and the Steipler.


VI Halachic Dateline

The archive contains an entire file dedicated to the question of the Halachic Dateline.[8] Rav Herzog was of course involved in the Dateline controversy in 1941. At that time, some members of the Mir Yeshiva, among other Jews, were located in Japan for Yom Kippur and they sent a telegram to Rabbis Mishkovsky, Alter, Herzog, Soloveichik, Finkel and Meltzer asking for guidance. Rav Herzog convened a meeting of a number of Rabbis to decide how to proceed, and sent a telegram back to Japan with their instructions. The file contains copies of the telegrams, much of Rav Herzog’s correspondence on the issue, as well as a kuntres on the topic prepared by Rav Tukachinsky that was distributed in advance of the meeting. Most of the significant material in this file has already been published in Kovetz Chitzei Giborim – Pleitat Sofrim Volume 8, in an extensive article by Rav Avraham Yissachar Konig, which was previously reviewed on the Seforim Blog by Dr. Marc Shapiro.[9]

Rav Konig’s most significant contribution is showing that Rav Herzog’s letter as published in Rav Menachem Kasher’s Kav Ha-taarich Ha-yisraeli has been altered from Rav Herzog’s actual letter. Here is Rav Herzog’s letter to Rav Kasher as it appears in the archive:







































And this is the letter as printed at the beginning of Rav Kasher’s Kav Ha-taarich Ha-yisraeli:






































There are three sentences that have been omitted from Rav Herzog’s letter as presented at the beginning of Rav Kasher’s volume. (I would add the following point that Rav Konig failed to mention - Rav Kasher wrote explicitly on page 248 that he presented the letters at the beginning of the volume in full.) The following sentences have been omitted from Rav Herzog’s letter:

הנני להודיע עכשיו שבדיעה זו אני ממשיך ומחזיק היוםאני תפלה שיזכני הקב"ה לעיין בעצם שאלת קו התאריך ולבדוק את כל הדיעות ולהגיע לידי דיעה עצמיתאולם לעת עתה אינני נוקט שום עמדה בהן.

This omission creates the impression that Rav Herzog had a definitive position on the question of the Dateline. However, this is obviously not the case; Rav Herzog never came to any conclusion on the issue of the Dateline, as is clear from the omitted sentences, as well as from a number of other letters in the file. In fact, Rav Konig has shown that in Rav Kasher’s response to this letter, he actually complained to Rav Herzog about these specific sentences for this reason. From Rav Herzog’s original letters, it appears that his position on the question of Japan was one of hanhaga bemakom safek (i.e. instruction on how to act in absence of a clear conclusion on the location of the Dateline) not a definitive hachraa. (Rav Konig elaborates on Rav Herzog’s position at length.) The first sentence above, that Rav Herzog stands by the position of the Rabbinic meeting, in conjunction with Rav Herzog’s statement that he has no definitive opinion on the matter of the Dateline, also implies that the position of the Rabbinic meeting convened by Rav Herzog was also one of hanhaga bemakom safek. (This point is also clear from Rav Herzog’s letter to Dr. Yishurun, also in the file, that the Dateline matter remained unresolved, and the meeting of Rabbis came to no definitive conclusion on the location of the Dateline. They issued their instructions to Japan based on the majority of opinions regarding location of the Dateline, with no consensus on the issue itself.) The altered version of Rav Herzog’s letter creates the false impression that Rav Herzog had a definitive opinion on the Dateline question.

However, I must take issue with one point made by Rav Konig. In his footnote 54, he criticizes Rav Herzog for his language in the telegram sent to Japan. Rav Konig writes that the language of the telegram is misleading, and creates the false impression that the telegram represents the position of the six rabbis (Rabbis Mishkovsky, Alter, Herzog, Soloveichik, Finkel and Meltzer) to whom the telegram from Japan was addressed. This is Rav Konig’s critique, in footnote 54:






































Unfortunately, Rav Konig has been misled by an inaccurate translation of Rav Herzog’s telegram. Rav Herzog’s original telegram was written in English, and Rav Konig tells us (footnote 55) that he has relied on the translation to Hebrew as it appears in the Encyclopeida Talmudit, in the addendum to the entry on “Yom”, (coincidentally also in footnote 55.) That translation is taken from Rav Kasher’s Kav Ha-taarich Ha-yisraeli on page 246. This is the telegram sent by Rav Herzog, as it appears in the archive:



An accurate translation to Hebrew would be as follows:

בתשובה למברק שלכם מיום 12.9, אספת רבנים בנשיאותי החליטה שתצומו ליום כיפור ביום רביעי לפי חשבון הנהוג ביפן וכו'

This is the mistranslation in Rav Kasher’s Kav Ha-taarich Ha-yisraeli:



Translated accurately, Rav Herzog’s telegram does not imply that the six Rabbis to whom the question was addressed are providing the answer. The main difference is a subtle, but significant one. Rav Herzog wrote “meeting rabbis my presidency”, which Rav Kasher mistranslated to Asifat Ha-rabbanim, “meeting of the rabbis”, and he neglected to translate “my presidency” at all. As noted by Rav Konig, Asifat Ha-rabbanim (with the hey ha-yedia) implies the known Rabbis, i.e. the Rabbis to whom the question was addressed. Correctly translated, however, Asifat Rabbanim be-nesiuti, “a meeting of Rabbis under my presidency” (without the hey ha-yedia) does not imply that Rabbis Mishkovsky, Alter, Soloveichik, Finkel and Meltzer were involved in the decision. Rav Konig was unfortunately misled by Rav Kasher’s mistranslation, which was also repeated by Encyclopeida Talmudit. The attack on Rav Herzog’s integrity is entirely unwarranted.

There appears to be a second very subtle error in Rav Kasher’s translation. Rav Kasher’s translation states flatly that the Taanit of Yom Kippur is on Wednesday, implying a definitive hachraa. Rav Herzog’s telegram actually says that the decision was that they should fast on Wednesday for Yom Kippur, language which is consistent with a hanhaga bemakom safek. This would also fit with Rav Herzog’s personal addendum, that the Jews in Japan ought to keep Thursday as a fast day as well while eating leshiurim. Given Rav Kasher’s apparently less-than-honest presentation of Rav Herzog’s letter, as noted above, one might surmise that this “error” was also a willfull misrepresentation of the contents of the telegram, intended to advance Rav Kasher’s preferred narrative of a definitive hachraa, in accordance with his own position.


VII Yibum B’zman Hazeh

In addition to the documents related to Rav Herzog’s tenure as Chief Rabbi of Israel, there are also a number of files from his tenure as Chief Rabbi of Ireland. Among his correspondence from his time is Ireland is a fascinating teshuva, written by Rav Kasher in 1936, regarding the issue of Yibum B’zman Hazeh.[10] The background to the question: an Ashkenazi Yavam and Yevama living in Israel want to marry via Yibum, rather than doing Chalitza. Must the beit din protest, or can the beit din allow the Yibum? This teshuva was printed by Rav Kasher in the inaugural volume of Talpiot[11] (1944), and also appears in his Divrei Menachem Volume 1, Teshuva 31. Interestingly, Rav Kasher’s conclusion in the original teshuva differs significantly from the conclusion in the teshuva that he eventually published in Talpiot and Divrei Menachem.

Here is the conclusion of the teshuva as it appears in Rav Herzog’s archive, at the end of page 11 continuing to page 12:







































Here is the conclusion of the teshuva as it appears in Divrei Menachem:






































Originally, Rav Kasher concluded that the beit din should try to convince the couple to do chalitza, but if beit din is unsuccessful, and if the couple is religious, then beit din should teach them to have kavana l’shem mitzvah and need not protest the yibum. The concluding sentences were removed from Rav Kasher’s published teshuva, and the ending simply states that beit din try to convince them to do chalitza. (The teshuva as published is actually quite awkward, as it is clearly building towards the conclusion that they may do yibum, yet ends abruptly without stating this conclusion.) Apparently, Rav Kasher censored his own conclusion. He does stipulate at the end of the original teshuva that he is writing le-halacha ve-lo le-maase until the Gedolei Ha-Rabbanim in Israel agree to permit the yibum. It is possible that Rav Kasher did not receive such approval, and subsequently decided to censor his own conclusion when he published the teshuva.

VIII The Rav on Rabbi Meir Kahane

In addition to the archives of Chief Rabbi Herzog, the archives of his son, President Chaim Herzog, have also been scanned and are available. A very intriguing file in his archive is the file dedicated to Rabbi Meir Kahane.[12] A fascinating document in that file is a letter about Kahane written to Herzog by the Rav in the summer of 1984. The background to the letter: in 1984, Kahane became a member of the Knesset, representing the Kach party. Traditionally, during the process of building a coalition, the president would invite every party to take part in coalition negotiations. Herzog, however, snubbed Kahane and refused to invite him.[13] It was in response to this snub that the Rav wrote the letter below to Herzog, which is surprisingly supportive of Kahane:




The Rav starts by mentioning his close relationship with Rav Herzog, and that Chaim Herzog was actually named for his grandfather, the great Rav Chaim Soloveichik of Brisk.[14] The Rav says that he cannot understand how Herzog could invite the representatives of Arafat, but did not invite Kahane. The Rav adds that Kahane is “ktzat talmid chacham” despite his shigonot, and that he is a yarei shamayim who fights for the Torah and kvod shamayim. The Rav says that someone as energetic as Kahane should be moderated and he could contribute.

(Other sources have portrayed the Rav’s view of Kahane far more negatively, claiming that the Rav regarded Kahane’s “selective citation of Jewish sources as a distortion and desecration of Torah.”[15] Additionally, it is related that, at some point in the 1980s[16], the Rav told others that Kahane should not be given a platform to speak at YU.[17] I am not sure how to reconcile this portrayal of the Rav’s view of Kahane with the Rav’s own letter to Herzog that was rather supportive and praising of Kahane.)

The Rav then gives Herzog some gentle mussar for being irreligious and encourages him to keep mitzvot while in public as a Kiddush Hashem. Herzog’s response to the Rav also appears in the same file.

Kahane and Herzog had quite a contentious (non-)relationship, extending far beyond the coalition snub, as is evidenced by the rest of Herzog’s file on Kahane. This is a scathing column that Kahane wrote for the Jewish Press, also found in Herzog’s archive, in which Kahane dubs Herzog “vinegar son of wine”, among other insults:






































Additionally, Kahane’s Kach party presented Herzog with the inaugural Pras Idud Ha-hitbolelut - “Award for the Encouragement of Assimilation” 5745, as appears below:






































The above is a sampling of the important and interesting documents contained in the archives. As mentioned, there is certainly much more fascinating material to be found. In the meanwhile, אנו יושבים ומצפים לגאולה שלמהייתי ונחמיניה.

[2] http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23218&st=&pgnum=16. See also Rav Chaim David Regensburg’s criticism of this thesis in Kerem Volume 1, pages 93-94 (also reprinted in his Mishmeret Chaim), and the comments of Rav Hershel Schachter brought in Shiurei Ha-rav (Sanhedrin), page 37, footnote 35.
[3] Shenaton Ha-Mishpat Ha-Ivri 14-15, page 235, footnote 77
[4] Dr. Revel did cite statements of other rishonim that he believed supported his view. Perhaps R’ Maimon mistakenly thought that Dr. Revel had supported his view with manuscripts of the Rambam, rather than other rishonim.
[5]  Nefesh Ha-rav page 18 footnote 22 , Shiurei Ha-rav (Sanhedrin) page 27. See also Leaves of Faith (volume 1) pages 121 and 134, where Rav Lichtenstein attributes this approach to Rav Moshe Soloveichik. From the other sources, it would seem that this approach was the Rav’s own. However, the recommendation letter that Rav Moshe wrote might imply that Rav Moshe also followed this approach.
[6] Kitvei Kehillot Yaakov Ha-chadashim, Sanhedrin, page 187.
[7] Sefer Yovel for Rav Yosef Dov Soloveitchik, jointly published by Mosad HaRav Kook and Yeshiva University, at the end of Volume 1 (unpaginated). The transcription, along with an image, is also available here.
Lehmann’s transcription of Rav Moshe’s letter appears to be mostly accurate, with one exception. Towards the end of the letter, Lehmann’s transcription reads as follows:
וגם הם בדור עשירי לעזרא איכא בימכל צד וצד...
This meaningless sentence is obviously an error in transcription. The transcription should read:
וגם הך דדור עשירי לעזרא איכא בימכל צד וצד...
meaning that the Rav has illustrious lineage and zchut avot on both his father’s and mother’s side. (See Brachot 27b for the source of this expression.) It is also clear from Lehmann’s translation that he misunderstood this line entirely and did not realize that it was referring to the Rav and his lineage. See the translation here.
[13] “Rabbi Kahane was the only party leader in the Parliament whom President Herzog refused to see in the consultations that led to the President's asking Shimon Peres, the Labor Party leader, to form a government.” (New York Times, August 14, 1984)
[14] Herzog himself mentions this in his memoir, Derech Chaim, although it does not appear in the English translation, Living History. Rav Chaim passed away on July 30, 1918, and Herzog was born on September 17, 1918.
[16] The Rav’s last shiur at YU/RIETS was in 1985 (The Rav, Volume 1, page 43), at which point he withdrew from public life due to his illness. Presumably, this incident must have occurred at some point before then.
     

New Book sale 2018 : Part One


New Book sale 2018 : Part One
By Eliezer Brodt
This list consists of a few parts. Many of these titles are very hard to find. Some of the prices are better than others, but all in all I think they are fair. Almost all the books are either brand new or in good shape. Email your order to eliezerbrodt@gmail.com. I will than send you a bill based on what is available. Payment is with Pay Pal, but other arrangements can be made. Shipping is not included in the price; that depends on the order and size of the book. All books will be air mailed out after I receive payment. There are other shipping possibilities available depending on quantity of books.
Some of the titles are only available at these prices for the next few days.
For every 5 titles purchased there is a 10 percent discount [not including the shipping] [a set counts as one title].
Feel free to ask for details about any specific book on the list. All questions should be sent to me at eliezerbrodt@gmail.comthank you and enjoy.
Part of the proceeds of this sale will be going to help support the efforts of the Seforim Blog.


  1. מבחר כתבים, ר' מתתיהו שטראשון $25
  2. עלי תמר, מועד, ג' חלקים 45$
  3. משניות ספראי, כל חלק $25
  4. מאיר בר אילן, סתרי תפילה והיכלות, 30$
  5. אהרן מירסקי, הפיוט, 731 עמודים, 36$
  6. רבנו חננאל, מבוא, שרגא ארמסון, $21
  7. מבחר כתבים לר' משה ריינס, $20
  8. עולמות נפגשים, המדעים בעולמה של היהדות בעריכת אברהם גוטליב, $18 [ניתן לקבל תוכן], $18
  9. מרדכי סבתו, תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, פרק שלישי, ב' חלקים, $35
  10. ג' שלום, תולדות התנועה שבתאית, $25
  11. רש"י, עיונים ביצירתו, בעריכת צבי שטיינפלד, בר אילן, 34$
  12. רבי זרחיה הלוי – בעל המאור ובני חוגו ישראל מ' תא-שמע $32
  13. ר' משה ליב שחור, אבני שהם על התורה ועוד [ב' חלקים] [מצוין], 32$
  14. שו"ת תירוש ויצהר $21
  15. מלמד התלמידים $33
  16. ר' שמואל אריאל, נטע בתוכנו, פרקים ביסידות תורה שבעל פה, ב' חלקים, $36 [ניתן לקבל תוכן]
  17. אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא –ר' שמואל אשכנזי חלק א 852 עמודים 52$
  18. אלפא ביתא תניתא דשמואל זעירא – ר' שמואל אשכנזי שני חלקים 45$
  19. אסופה, ארבעה מאמרים מאוצרות ר' שמואל אשכנזי, 13$
  20. ר' יחיאל גולדהבר, קונדיטון [לשאלת החרם על ספרד, אסון הטיטאניק מנקודת מבטו של העולם היהודי] 15$
  21. ר' בן ציון אייכארן, זמירת ציון, בעניני זמירת שבת, תולדותיה ומנהגיה ובמיוחד הפיוט כל מקדש שביעי, ונספח בסופו ספר תפלה ורנה מכ"י על זמירת שבת מאת החכם ר' יעקב רייפמן, 15$
  22. חנן גפני, פשוטה של משנה, עיונים בחקר ספרות חז"ל בעת החדשה [מצוין], $20
  23. יוסף תבורי, פסח דורות, $20
  24. ליקוטי אליעזר, אליעזר בראדט, 9$
  25. בין כסה לעשור, אליעזר בראדט, 14$
  26. שמואל קרויס, פרס ורומי בתלמוד ובמדרשים, $15
  27. נטועים כ [חומר חשוב], 283 עמודים $12
  28. אהל רא"ם, רשימת כתבי היד באוצר הספרים של רבי אברהם מרדכי אלתר האדמו"ר מגור, $46
  29. מנהגי הקהילות, ב' חלקים, ר' יחיאל גולדהבר, 26$ [מצוין]
  30. חנוך אלבק, מבוא לתלמודים $25
  31. עלי יסיף, סיפורי בן סירא בימי הביניים, $30
  32. ספר הפרדס, תלמיד הרשב"א $10
  33. משה דוד קאסוטו, בעריכת ראובן בונפיל, $14
  34. גנוזות חלק א $11
  35. גנוזות חלק ב $11
  36. תורת הלשון של מנחם בן סרוק $23
  37. אמנון בזק, עד היום הזה [שאלות יסוד בלימוד תנ"ך] חומר חשוב 24$
  38. מגילת תענית [יצחק בן צבי] 22$
  39. חרבא דמשה, מהדיר יובל הררי, 23$
  40. בין יוספוס לחז"ל, ב' חלקים, בעריכת ורד נעם ועוד, $50
  41. הגות והשלמות מכת"י מסכת נדרים, מכון תלמוד הישראלי [כולל הגהות של רבי בצלאל אשכנזי ועוד], 18$
  42. יעקב שמואל שפיגל, עמודים בתולדות ספר העברי, הגהות ומגיהים $50
  43. יעקב שמואל שפיגל, עמודים בתולדות ספר העברי, בשערי הדפוס $20
  44. יעקב שמואל שפיגל, עמודים בתולדות ספר העברי, הדר המחבר, $20
  45. יעקב שמואל שפיגל (מהדיר), וישמע קולי, $20
  46. פירוש רש"י למסכת ראש השנה [על פי כ"י], מהדיר אהרן ארנד, $22
  47. ספר הההשגה; הוא כתאב אלמסתלחק לר' יונה אבן-ג'נאח, מהדורת ד' טנא וא' ממן, 26$
  48. כתבי ר' משה אבן תבון בעריכת: חיים קרייסל, קולט סיראט, אברהם ישראל 24$
  49. דרשות ר' זרחיה הלוי סלדין [תלמיד של ר' קרשקש], מהדיר: ארי אקרמן $21
  50. לוית חן לר' לוי בן אברהם, סתרי האמונה, שער ההגדה [מהדיר: חיים קרייסל], [כרך ד] 28$
  51. חמשה קדמוני מפרשי ר' אברהם אבן עזרא, $30
  52. ספר פתרון תורה, מהדיר: אפרים אלימלך אורבך, $25
  53. ר' שמואל ואלדבערג, דרכי השינויים, מחקר על דרכי מדרש הכתובים בספר חז"ל, [דפוס מקור] 28$
  54. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לנבוכי הדור, [חדש] 22$
  55. שו"ת הרמ"א מהד' אשר זיו, $35
  56. ספר המצרף, ביאורים והגהות לאגדות חז"ל, אברהם דובזויץ, (דפוס צילום, אודעסא תרל"ו) 9$
  57. אהרן אשכולי, החסידות בפולין, $18
  58. אמנון רז-קרקוצקין, הצנזור הערוך והטקסט, הצנזורה הקתולית והדפוס העברי במאה השש עשרה, $15
  59. שמחה עמנואל, שברי לוחות, ספרים אבודים של בעלי התוספות' , $25
  60. אוצר ראשונים, מועד קטן, [שיטה לתלמידו של רבינו יחיאל מפאריש, תוס' רא"ש] $21
  61. מסלות לתורת התנאים, [שלשה מאמרים, ר' דוד צבי הופמן, ר' חיים האראוויט, ר' ישראל לוי] $20
  62. הרמ"א, אשר זיו $50
  63. רבי אשתורי הפרחי, חלוץ חוקרי ארץ ישראל, (קובץ מחקרים), $25
  64. שו"ת שארית יוסף $30
  65. מחזור גולדשמידט, סוכות $25
  66. אוסף הגדות [שבע: מלבי"ם, זכר יהוסף, אמרי שפר, מעשה נסים, מעשה בר' אלעזר, מגדל עדר, צורף אמרים], $20
  67. ספר וסייף - כרמולי $28
  68. מחזור גולדשמידט, ראש השנה-יום כיפור $80
  69. דבר אברהם, חלק דרוש $24
  70. שרשי מנהג אשכנז, כרך א, $24
  71. תפארת צבי חלק ה $25
  72. תפארת צבי חלק ג $25
  73. הלכות הנגיד $23
  74. סידור כוונת האריזל שנת תקמ"א $23
  75. נצח ישראל $21
  76. עלי חלדי $24
  77. שמואל פין, קריה נאמנה $36
  78. ספרי זוטא, ליברמן $22
  79. חכמת לב, עולמם של חז"ל, ספר זיכרון ליפה הקר, $17
  80. מקראות יתרו $25
  81. מקראות משפטים $25
  82. אמרות טהורות, [מהדיר ר' יעקב סטל] $22
  83. סודי חומש ושאר, [מהדיר ר' יעקב סטל] $14
  84. דרשות לימי התשובה, [מהדיר ר' יעקב סטל] $10
  85. תשובות ה'רוקח', [מהדיר ר' יעקב סטל] $14
  86. ר' יעקב ישראל סטל, סגולה $18
  87. מחזור גולדשמידט, פסח $24
  88. מחזור גולדשמידט, שבועות $24
  89. ארץ ישראל בהגות היהודית בעת החדשה, בעריכת אביעזר רביצקי, $22
  90. שלמה שרגאי, בהיכל איזביצא-לובלין $16
  91. מחזות של הרמח"ל ג' חלקים: מעשה שמשון \ לישרים תהילה \ מגדל עוז $35
  92. ר' בצלאל לנדוי, מסע מירון, $16 [מהדורה חדשה]
  93. יצחק גייגר, היציאה מהשטעטל, רבני הציונות הדתית אל מול אתגר הריבונות היהודית $21
  94. שמא פרידמן, לתורתם של תנאים, $21
  95. אופיר מינץ מנור, הפיוט הקדום אוניברסיטת תל אביב, $18
  96. גרשום שלום, זרמים ראשיים במיסטיקה היהודית $22
  97. מור אלטשולר, חיי מרן יוסף קארו, $20
  98. ורד טוהר, חיבור המעשיות והמדרשות וההגדות (פירארה שי"ד) $21
  99. רוני ויינשטיין שברו את הכלים, הקבלה והמודרניות היהודית, $20
  100. צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ'יני, המיעוט הנבחר, כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים 70-1492, $18
  101. מנחה ליהודה, יהודה תיאודור ועריכתם של מדרשי האגדה הארץ ישראליים, תמר קדרי $24
  102. ר' משה אהרוני, פיוטי הלכה ומנהג לחג הפסח $16
  103. יהושע פישל שניאורסון, הרופא והפילוסוף, $21
  104. נחמה ליבוביץ ומשה ארנד, פירוש רש"י לתורה עיונים בשיטתו ב' כרכים $25
  105. מסורת התנ"ך, ר' חיים הלר, תורה $20
  106. שולמית אליצור, פיוטי רבי פינחס הכהן, $25
  107. שולמית אליצור, מחזורי שבעתות לסדרים ולפרשיות, $22
  108. שולמית אליצור, למה צמנו, $23
  109. לוית חן, מעשה מרכבה, $23+
  110. לוית חן, מעשה בראשית, $23
  111. שרה יפה, רשב"ם על שיר השירים, $23
  112. אהבה בתענוגים, לר' משה בן יהודה ,$23
  113. אברהם שמואל הירשברג, משפט הישוב החדש בארץ ישראל $17
  114. יעקב ברנאי, יהודי ארץ ישראל במאה הי"ח בחסות פקידי קושטא $20
  115. ר' מנשה בן ישראל, מקוה ישראל, תשועת ישראל [בעריכת מנחם דורמן), $18
  116. ריכב רובין, צורת הארץ, ארץ ישראל במפה העברית מרש"י ועד ראשית המאה העשרים, $35
  117. מוטי בנמלך, שלמה מולכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף, $23
  118. נעמה וילוז'ני, שערות לילות וקרני אשמדאי, דמות וצורה במאגיה ובאמנות העממית בין בבל לארץ ישראל בשלהי העת העתיקה, $23
  119. קיימי קפלן, עמרם בלוי - עולמו של מנהיג נטורי קרתא, $23
  120. ספר הכוזרי, תרגום מיכאל שורץ, $21
  121. אברהם גרוסמן, תמורות בחברה היהודית בימי הביניים, $27
  122. ירון צור, גבירים ויהודים אחרים במזרח התיכון העות'מאני 1750-1830, $21
  123. התפילה בישראל: היבטים חדשים, בעריכת אורי ארליך, $21
  124. מדרשי גאולה, בעריכת יהודה אבן שמואל, עם מבוא מאת עודד עיר שי, $34
  125. זאב גריס, הספר העברי פרקים לתולדותיו, $26
  126. אסף ידידיה, לגדל תרבות עבריה, חייו ומשנתו של זאב יעבץ, $20
  127. משנת הזוהר, כרך המפתחות, $21
  128. אסף ידידיה, ביקורת מבוקרת $21
  129. נאוה וסרמן, מימי לא קראתי לאשתי, זוגיות בחסידות גור, $20
  130. יחוסי תנאים ואמוראים, מוסד רב קוק $60
  131. יהודה פליקס, שיר השירים, טבע עלילה ואליגוריה, (תשל"ד), 32$
  132. מעיין החיים, דברי חיים והחת"ס, מהדורה שניה $5
  133. זהר עמר, בעקבות תולעת השני הארץ ישראלית, 14$
  134. ערים ואמהות בישראל, חלק ז, פרשבורג $15
  135. Hakirah volume 17 $6
  136. Y. BarZilay, Manasseh of Ilya $24
  137. יצחק בער, ישראל בעמים, עיונים בתולדות ימי הבית השני, ותקופת המשנה וביסודות ההלכה והאמונה, 10$
  138. סדר זמנים לר' יצחק אייזיק חבר $13
  139. ספונות סדרה חדשה, כרך יז 15$
  140. ר' בנימין פרידמן, מקור התפלות, על סדר התפילה $11
  141. מאיר צבי בניה, משה אלמושנינו איש שלוניקי פועלו ויצירתו, $19
  142. דב רפל, הרמב"ם כמחנך $19
  143. דב רפל, פתחי שערים, עיונים ומחקרים על נושא התפילה $19
  144. י' בן ששון, משנתו העיונית של בעל המשך חכמה $19
  145. זבולון בוארון, גירושי סו"ף (ספרד ופורטוגל) השתקפותם בביאורי של ר' אברהם סבע $19
  146. נסים אליקים, שיטתו הפרשנית של רש"י על פי פירושו לתורה $19
  147. נסים אליקים, לב מידות בפירוש רש"י לתורה והמילה המנחה $19
  148. יוסף היינימן, התפילה בתקופת התנאים והאמוראים [כריכה קשה] $25
  149. שלחן שלמה \ פסקי תשובה א-ג $10
  150. פירוש רש"י למסכת מועד קטן [מהד' קופפר], $7
  151. מעלות היוחסין מאת ר' אפרים זלמן מרגליות עם הערות 10$
  152. משה הלברטל, על דרך האמת, הרמב"ן ויצירתה של מסורת $25
  153. קובץ על יד כרך ד (תשו) סדרה חדשה $30
  154. בתורתו של ר' גדליה $28
  155. אור ה' (מהדורות הרב פישר) $26
  156. שו"ת שבעה עינים, [פולמסים בין ר' שלמה קלוגר ור' אלעזר לנדא] $23
  157. התקוה על הגבול, זיכרונות ר' מרדכי בורר $15
  158. פסיקתא רבתי, מהדורת איש שלום $13
  159. נפתלי בן מנחם, בשערי ספר $18
  160. א"א אורבך, בעלי התוספות (ב' חלקים), $26
  161. וילנסקי, חסידים ומתנגדים, $26
  162. ר' דוד פארדו, למנצח לדוד $20
  163. משנת ארץ ישראל, ספראי, כתובות, ב' חלקים $40
  164. שרה יפת, בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, ב' חלקים, $32

     

More Recent Articles


You Might Like

Safely Unsubscribe ArchivesPreferencesContactSubscribePrivacy